באר היטב חשן משפט שי״א

מהדורה: תורת אמת 357

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 310 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 312 »

1 השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך או טבעה בחצי הדרך. ובו ו סעיפים: ספינה שהוסיף בה א' משלשים על משאה וטבעה חייב לשלם דמיה:

2 השוכר את הספינה וטבעה בחצי הדרך אם א"ל ספינה זו אני משכיר לך ושכרה השוכר להוליך בה יין סתם אע"פ שנתן לו השכר יחזיר כל השכר שהרי זה אומר לו הבא לי הספינה עצמה ששכרתי שהקפדה גדולה יש בספינה זו ואני אביא יין מכל מקום ואוליך בה: הגה ואם אפשר להוציא הספינה מן המים ולהשכיר ספינה אחרת בדמיו או בכל מה ששייך לספינה צריך להשכיר כמו שנתבאר לעיל סי' ש"י לענין חמור הגהות מיימוני פ"ה דשכירות:

3 א"ל ספינה סתם אני משכיר לך ושכרה השוכר להוליך בה יין זה אע"פ שלא נתן לו מהשכר כלום חייב ליתן כל השכר שהרי אומר לו הבא לי היין עצמו ואני אביא לך ספינה מ"מ ואוליכנו אבל צריך לנכות כדי הטורח של חצי הדרך שאינו דומה המטפל בהולכת הספינה ליושב ובטל ויש אומרים דאינו נותן לו אלא שכירות מחצי הדרך טור בשם הרא"ש:

4 אמר לו ספינה זו אני משכיר לך ושכר השוכר להוליך בה יין זה אם נתן השכר אינו יכול להחזירו ואם לא נתן לא יתן שאין זה יכול להביא הספינה עצמה ולא זה יכול להביא יין עצמו:

5 שכר ספינה סתם ליין סתם הרי אלו חולקין השכר ודוקא כשאין אחד מהם רוצה להשלים אבל אם זה מביא יינו וזה אינו מביא ספינה אם נתן שכר נמי יטול ויוציא מתחת ידו:

6 השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך נותן לו שכר כל הדרך ואם מצא השוכר מי שישכיר אותה לו עד המקום שפסק שוכר ויש לבעל הספינה עליו תרעומת וצריך ליתן לבעל הספינה מה שהספינה נפסדת בהוצאת הסחורה הראשונה ובהכנסת השנייה טור וכן אם מכר כל הסחורה שבספינה לאיש אחר בחצי הדרך וירד ועלה הלוקח נוטל שכר חצי הדרך מהראשון ושכר החצי מזה האחרון ויש לבעל הספינה עליו תרעומת מפני שגרם לו לסבול דעת איש אחר שעדיין לא הורגל בו וכן כל כיוצא בזה:

פירוש באר היטב חשן משפט שי״א

1 שהקפדה. עיין בסמ"ע שהאריך לבאר בזה והשיג על הע"ש. והש"ך כתב דשלא כדת השיג עליו ומיישב דבריו ע"ש באורך:

2 אומרים. הוא דעת הרא"ש שהשיג על הרי"ף מהא דאמרינן לקמן ר"ס של"ד דכל אונס שאירע לבה"ב שלא ה"ל לידע יותר מן הפועל פסידא דפועל אבל כבר הרגישו בזה התוספות פרק האומנין דף ע"ט סוף ע"א ותירצו בשם ריב"ן דשאני התם דלא אבד הפועל כלום רק שנתבטל ממלאכתו משא"כ הכא שהמשכיר הפסיד ספינתו וכ"כ בהגמ"ר והגמ"יי בשמו וכ"כ בת"ה הלכך העיקר כהרי"ף והרמב"ם והמחבר וסייעתם דכן משמע פשט הש"ס וכן דעת מהר"מ בתשובה במרדכי שם וכ"כ האגודה וכן נראה דעת הנ"י והר"מ ושאר אחרונים. ש"ך:

3 להחזירו. הטעם כיון שהוא מוחזק יכול לומר לבעל היין מזלך גרם כיון שלא תוכל לקיים תנאך להביא יין זה עצמו אין לך עלי כלום ול"ד ליין סתם וספינה זו דצריך בעל הספינה להחזיר השכירות אף שכבר קבלו דשם יכול בעל היין לומר הריני מוכן לקיים תנאי ליתן לך שכירתך כשתעביר ייני והמניעה היא מידך שספינתך זו טבעה ויש לו מקום להקפיד משא"כ כאן דאין שום אחד מהן יכול לקיים תנאו הולכין אחר המוחזק. סמ"ע:

4 חולקין. ל"ד להשכיר חמור סתם ומת בחצי הדרך דצריך להעמיד לו אחר ואי לא העמיד אינו משלם לו כלום שאני התם דסחורה זו ששכר חמור לצרכה עדיין הוא בעין והרי הוא כמו זה הביא יינו וזה לא הביא ספינתו ולכאורה נראה דבזה אפי' לא הוליכו עדיין חצי הדרך או הוליכו טפי מחצי דרך עכ"פ חולקין השכר כיון דאינו מועיל חזקתו של חד מנהון ושניהן שוין בקיום התנאי ולא קיימו עוד אחד מהן לכך משווין ביניהן לחלק השכר ה"נ נאמר לענין אם הוליכו טפי או פחות מחצי הדרך מיהו אינו מוכרע עכ"ל הסמ"ע והש"ך כתב דלפע"ד הוא מוכרע:

5 ויוציא. וה"ה איפכא אם בעל הספינה מביא ספינה אחרת ואין בעל היין מביא יין אחר דצריך לשלם לו כל שכירתו וכ"כ הטור. סמ"ע:

6 כל. אבל עכ"פ מנכה לו וכמ"ש הט"ו בס"ג שאינו דומה המטפל בהולכת הספינה כו' ע"ש וכ"כ בטור כאן עכ"ל הסמ"ע ול"נ כיון דהמחבר כתב כאן סתם נותן לו שכר כל הדרך משמע דס"ל דהכא אינו מנכה לו כלל וכמ"ש בב"י בשם הה"מ ע"ש מיהו גם התוספות פרק האומנין דף ע"ט ע"ב כתבו בפשיטות כהטור וכ"כ הע"ש וכ"נ עיקר לדינא ממאי דאמרינן בש"ס שם דף ע"ז ע"א ובפוסקים ועוד לקמן ר"ס של"ה ע"ש ודוק. ש"ך:

7 תרעומת. הנזכר בס"ס זה מפני שגרם לו לסבול כו' וכ"כ הטור כאן בהדיא ע"ש. סמ"ע:

« Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 310 Ba'er Hetev on Shulchan Arukh, Choshen Mishpat 312 »